
מוסיקה —
אלברטו שוורץ
ע. במאי —
המיה בן חיים
תאורה —
זיו וולושין
תלבושות —
מאיה גטניו
שחקנים —
דביר בנדק, תמר דיסקין,
גיא כהן שלו, אדוה לוי,
דר רוזנבאום, עומר שמשוני
מאת —
פלוריאן זלר
בימוי —
שי פיטובסקי
תרגום —
דורי פרנס
תפאורה —
אדם קלר
ע. הפקה —
עומר בר
הפקה חדשה - אחד המחזות היפים שנכתבו בתקופתנו!
דרמה אנושית נדירה ביופיה ובאמת שלה, שתגרום לכם לצאת מהאולם ולחבק חזק את האנשים שאתם אוהבים.
אנדרה הוא גבר כבן 60, הוא מהנדס, אולי רקדן, יש לו שתי בנות, אולי אחת, הוא גר בבית שלו או שמא הוא גר בבית של הבת שלו והחבר שלה. יש לו שעון על היד מאוד מדוייק אבל השעון הפנימי נפגע, קוראים לזה דמנציה. באופן מבריק, עם הרבה הומור וחמלה, מצליח המחזה להכניס אותנו הקהל, למוחו של אנדרה! שלא כמו בהצגה רגילה אנחנו לא צופים בו מבחוץ אלא ממש חווים מתוך עיניו את המציאות השבורה והכאוטית.
זה סיפור על זיכרון, על יחסים, געגוע ורוח אנושית גדולה שנמצאת בכל אחד מאיתנו לא משנה מה אנחנו מאבדים בדרך.
מחזה אימרסיבי עטור הפרסים של המחזאי הצרפתי פלוריאן זלר שמוצג בתיאטראות הגדולים בכל העולם והפך תוך זמן קצר לקלאסיקה עכשווית ועובד לסרט זוכה אוסקר.



